תוכן העניינים
- אבני דרך בהתפתחות השיטה
- משמעות הסמל
- עבודה ב Sandplay במחלקה להמטולוגיה אונקולוגיה – ילדים
- דברי סכום
אבני דרך בהתפתחות השיטה
הטיפול בארגז החול נוצר בשלושה שלבים על ידי שלושה יוצרים:
שלב ראשון, WELLS, אב שהחליט לנצל את שעות הפנאי עם שני בניו במשחק יצירתי. הם הקדישו רצפה של אחד החדרים למשחקי דמיון ויצירה שהתנהלו ברצף שעות –ימים. בעזרת פיסות עץ, מיניאטורות, ואבנים שאספו שחקו שני משחקים: איים מרהיבים וערים תאומות. במשחק איים מרהיבים צבעו את הרצפה בצבע כחול שסימל אוקיאנוס. וולס חשב כי בצד בילוי משותף מהנה המשחקים תרמו לסקרנות אינטלקטואלית ולפיתוח הדמיון של בניו. הוא כתב על כך ספר: Floor Games שפורסם בלונדון ב -1911.
שלב שני, דר' מרגרט לוונפלד, פסיכיאטרית ילדים שפעלה בלונדון הרגישה כי ילדים בטיפול לא מבטאים חוויות שחוו, משהו חוסם אותם, היא חשבה על דרך טיפול חדשה ונזכרה בספרו של וולס שקראה בילדותה. היא פיתחה את המשחק שתואר בספר, הכניסה לקליניקה שני ארגזים מוגבהים באחד היה חול ובאחר מים, אספה צעצועי מיניאטורה המייצגים אובייקטים בעולם: אנשים בשלבי החיים השונים, בעלי מקצועות שונים, בעלי חיים, צמחים, בתים, כלי- תחבורה ואכסנה אותם בקופסאות שכונו:wonder box" ". ילדים בשעה הטיפולית יצרו תמונות בארגז החול או המים, ליצירה קראה: "עולם" ולשיטה: "טכניקת- עולם". לדבריה עבור ילדים שבנו בחול זו הייתה דרך משמעותית, קומוניקטיבית ומהנה. הבנייה הייתה מלווה במעורבות אישית גבוהה ובעבודה אינטנסיבית לאורך זמן. היא מצאה שאפרטוס זה בו מטופל בונה פנטזיה או חלום אטרקטיבי לילדים, מתבגרים ומבוגרים. את היצירה של הילד לווה מטפל שלא התערב בתהליך אלא רשם סקיצה של הבנייה ומאוחר יותר נתן פרושים לחומרים. מרגרט לוונפלד הכניסה את "טכניקת העולם" לקליניקה של טיפול בילדים בשנים: 1928-1930. באותה תקופה פעלו בלונדון פסיכולוגים ופסיכיאטרים שהטביעו את חותמם על תחום בריאות הנפש בכלל וילדים בפרט לדוגמא: אנה פרויד, מלאני קליין, מייקל פורדהם, ודונלד ויניקוט. מרגרט לוונפלד הציגה תמונת עולם שבנה ילד בשעת טיפול בכנס פסיכולוגים בינל"א בפריז. יונג שנכח באולם עלה לבמה ועשה אנליזה יונגיאנית לתמונה שהוצגה. ספרה של מרגרט לוונפלד: "World Technique" פורסם ב- 1970.
בעקבות ספרה של מרגרט לוונפלד, אריקסון השתמש בטכניקה של בנייה בעזרת מיניאטורות על שולחן, הוא ערך מחקר בו ביקש מסטודנטים לבנות סצנה משמעותית מהעבר בעזרת מיניאטורות. ממצאי המחקר העלו הבדלים בין המינים. לדוגמא, בנים בונים מבנים גבוהים וקרבות:
בנות בונות את פנים הבית:
שלב שלישי, דורה קאלף, פסיכולוגית ואנליטיקאית יונגיאנית מציריך למדה את השיטה ממרגרט לוונפלד. היא שלבה בין "טכניקת- העולם" ובין הגישה היונגיאנית והעשירה את השיטה במשמעות המיוחדת שניתנת לסמלים לפי אנליזה יונגיאנית.
דורה קאלף ערכה מספר שינויים בטכניקה, בחדר הטיפול שני ארגזי חול מוגבהים בגודל: 50\ 70 ס"מ באחד חול יבש ובאחר חול רטוב, החלק הפנימי של הארגז צבוע בצבע כחול, הקרקעית יכולה לסמל ים, נחל, אגם והדפנות יכולות לסמל שמיים. על מדפים באופן גלוי ומזמין אובייקטים מעולם המציאות והפנטזיה. מטופל יכול בשעה הטיפולית לבנות בחול. הבנייה מלווה בנוכחות שקטה ומתבוננת של מטפל שרושם סקיצה של הבנייה.
דורה קאלף אומרת בעקבות יונג כי לנפש יש נטייה טבעית לרפא עצמה בהינתן התנאים המתאימים: מרחב חופשי ומוגן. מרחב חופשי- מטופל בונה בצורה ספונטנית לפי בחירתו. מוגן- מיכל אחד הנו חדר הטיפולים, מיכל שני הנו ארגז החול, הגודל הספציפי מגביל את אפשרות הבנייה וכך מהווה גורם מגן ומווסת, יש מטפל מלווה הנותן תחושה של ביטחון והכלה והשעה נותנת גבול של זמן. ניתן להבין את התמונה כרפרזנטציה תלת ממדית של מצבים נפשיים, יש ביטוי לבעיה לא מודעת, הקונפליקט מושלך מהעולם הפנימי לעולם החיצוני ונראה בו זמנית למטופל ולמטפל, הבנייה בחול משפיעה על המטופל בכוון של ריפוי וצמיחה. דורה קאלף הפיצה את הטיפול בארגז חול בקרב מטפלים יונגיאנים בעולם הרחב, היא ערכה הרצאות: בשוויץ, ארה"ב, יפן, לונדון, הכשירה מטפלים העובדים לפי השיטה. ספרה של דורה קאלף: Sandplay, פורסם ב- 1980.
Louis Stewart, כותב כי Sandplay הוא מעין זרז בשדה הפסיכותרפיה והאנליזה. שורשיו במשחק סימבולי של ילדות. אפשר לראות בבניה בחול ביטוי ל- Active Imagination. משחק בחול מעודד תהליך של אינדיבידואציה (1982).
משמעות הסמל
יונג אומר בכתביו שהלא מודע מדבר בשפת הסמלים כמו בחלומות, משמעות הסמל מורכבת מרובד פרסונאלי, חברתי, תרבותי וקולקטיבי, ההבנה שלנו את הסמלים תמיד חלקית כמו קצה קרחון הרוב נסתר מעין התודעה. הסמל הוא פרי משותף של המודע והלא מודע הנעלם, הוא כעין ישות מתווכת, הוא השפה החווייתית שבה מדבר הלא מודע אל התודעה המפענחת.
יונג גילה שהסמלים מאוגדים באשכולות להם קרא ארכיטיפים, נטייה מולדת ומורשת של המח האנושי ליצור ייצוגים של מוטיבים תרבותיים ומיתולוגיים עם שונות רבה מבלי שיאבדו את הפטרן הבסיסי שלהם. הארכיטיפים מופיעים במיתוס בספרות ובתרבות לדוגמא ארכיטיפ האם הגדולה, האב הגדול ועוד, לכל ארכיטיפ יש פן חיובי ופן שלילי. לדוגמא: ארכיטיפ האם הגדולה, בציר החיובי הוא מתבטא בהזנה בציר השלילי הוא מתבטא בהשתלטות על הזולת, בחוסר נכונות לשחרר לדרכו ובהזנחה.
יונג טען שכשארכיטיפ מופיע בחלום הוא יכול להעניק לחולם אנרגיה רגשית חזקה. לפי יונג כאשר ילד חשוף לאם מזניחה ופוגענית מתוך הנפש יכול לעלות הפן החיובי של הארכיטיפ בדמות קוסמת שמעניקה חום ואהבה.
בעקבות יונג אריך נוימן אומר שהאם הגדולה יכולה להיות נוראה כפי שהיא יכולה להיות טובה. הארכיטיפ של נשיות הוא לא רק להעניק ולהגן על החיים כמו מיכל, האם הגדולה היא אלת החיים והמוות בו זמנית. כפי שחיים, עולם, טבע ונשמה נחווים כנשיות מגינה, מזינה ומעניקת חום, הניגוד באם הנוראה הוא: מוות, הרס, סכנה מצוקה, רעב, חוסר ישע, כל אלו ביטוי האם הנוראה והשלילית. הרחם של האם הנוראה הוא: קבר, מוות, חושך וריקנות.
אימהות מיטיבה לא יכולה להגן על הילד מפני מחלה, כשמדובר במחלה עם סיכון לחיים כמו מחלת הסרטן, בפן החיובי יופיע ריפוי ובפן השלילי יופיע המוות. המוות נוכח בהעדרו, ילד שהיה ואיננו עוד. כשילד חולה מאוד ויש סכנה ממשית לחיים, בנפש עולה התקווה להצלה, לנס.
בעבודות הילדים אותן אציג היום נפגוש סמלים וארכיטיפים שעלו מתוך הנפש בשעה הטיפולית. העבודה עם סמלים שבחרו הילדים להניח בארגז החול, הביאה לחדר את עולמם הפנימי, תקוות, סבל, תחושה של מוצפות, פחד, עוצמה, חולשה ותחושה של ריפוי. יונג אמר שהמפגש של התודעה עם הסמל מעשיר אותה באנרגיה ובכוונים חדשים. הסמל הוא הרה משמעות גם בחלום וגם בבניה בחול.
אני מתייחסת לסמל: באר, אריך נוימן אומר שבאר, בהיותה מיכל, מסמלת את האם הגדולה. היא התכונה האלמנטרית של הנשיות והיא מובילה לעולם שנמצא מתחת. היא נמצאת באזור הלילה והחושך.
כשמביטים לבאר יש פחד שניפול פנימה הכל נראה באפלה והשקט מאיים אבל כששואבים מים מהבאר הם צלולים כי באו מבטן האדמה ממנה צומחים דברים טובים. המים מהבאר זכים ומביאים חיים. הדימוי של מים שעולים מהבאר הוא דימוי של הזנה בסיסית. היא נמצאת ליד מקור מים. המים של המקום העמוק מסמלים סודות. באסלם הבאר מסמלת גן- עדן. שאיבת מים מבאר יכולה לסמל העלאת תכנים מהלא מודע, ממקום עמוק בנפש (מתוך: מילון סמלים).
דוגמא: קשת נמצאת בטיפול קרוב לשנה. היא לפני טיסה להולנד עם עמותה, המטוס ונעלי העץ יכולים לסמל את הטיול הקרב, בתקופה זו יכולה להביט פנימה ולהתחבר לקשר שלה ושל משפחתה לאירופה, לסקוטלנד שם נולד אביה וגרה סבתה, עמה יש לה קשר קרוב ומשמעותי. הבאר יכולה לסמל העלאת חוויות וזיכרונות מתוך העולם הפנימי, כמו גם סודות.
אפשר להתייחס לבנייה בחול כאל חלום הנחלם בהקיץ בנוכחות מטפל. הליווי השקט המתבונן והמכיל של המטפל, חדר הטיפול כמיכל שבו מתרחש המעשה הטיפולי, ארגז החול שיש לו מידות סטנדרטיות המאפשרות במבט אחד לקלוט את הבנייה בחול, מגוון מיניאטורות על המדפים, כל אלו מאפשרים למטופל לצלול לעולם הדימויים הפנימי שלו לקשור ביניהם ולבנות עלילה מתוך הנפש. הבניה בחול היא חוייה מיוחדת בה ילד יוצר משהו מתוך עולמו בארגז החול שהוא מרחב פוטנציאלי לפי ויניקוט. במהלך שעה טיפולית, כאשר מטופל בוחר לבנות בחול אני חשה הרבה כבוד ביחס למקום שניתן לי, עבורי זה כמו חלימה בנוכחות האחר, המטפל, יש איזו התרגשות באוויר בה שנינו חשים. המטופל בוחר, בונה יוצר בחוץ משהו משמעותי עבורו באותו רגע. אני בשקט עומדת מתבוננת ומציירת סקיצה של הבנייה בחול.
עבודה ב- Sandplay עם ילדים במחלקה להמטולוגיה אונקולוגיה
ילדים חולים שעוברים חוויות קשות כואבות עם דאגה של הוריהם ושלהם חרדה מהבאות געגוע לחיים הנורמטיביים בחוץ שקדמו לתקופת המחלה יש בתוכם רגשות, מחשבות לפעמים אפילו חסרות מלים לבטא את מה שעובר עליהם. כשנכנסו לחדר יכלו שקוע בעולם הפנימי ובשקט לתאר משהו מהמתחולל בתוכם.
תוך כדי התבוננות בעשרות תמונות של בנייה בחול של מטופלים מצאתי סמלים שחוזרים על עצמם ואותם אציג היום: 1- בעלי חיים שועטים לכוון מסוים, 2- בית חולים, 3- צפור בכלוב, 4- מכשפה 5- מוטיב המלחמה.
בארגז החול יש חול ים רך, זו הבמה עליה מתרחשת ההמחזה של החלום של המטופל. בחלומות לפעמים יש קומפנסציה, לדוגמא אדם יכול לחוש חלש מושפל ובחלום הוא חזק, יוזם ומנהל את העניינים, החלום באופן זה מעט מפצה על חוויה עכשווית של החולם.
מוטיב בעלי החיים
ילדים המטופלים בכימותרפיה יכולים לחוש חלשים ללא אנרגיה, בבניה בארגז החול הם יכולים לפצות על החולשה בעוצמה ולמלא ארגז חול במגוון בעלי חיים מעולם המציאות והפנטזיה שועטים לכוון מסוים, יש הרבה אנרגיה באוויר והילד הבונה חש לו לרגע את העוצמה שבחוץ שיכולה להפוך לעוצמה שבפנים.
דורה קאלף אומרת שהסמל הרה משמעות. בטבע כשחיות חשות בסכנה הן פוחדות ובורחות. מנוסת החיות יכולה לסמל חוויה של פחד עצום מהמחלה על כל המשתמע ממנה.
בסוף הבנייה הילד רושם את שמו על כרטיס קטן אני מוסיפה תאריך ושנינו מצלמים אני והוא, פעמים ילד עולה על כיסא ומצלם. אני מסבירה שהתמונות תהיינה באלבום אותו יקבל ברגע הפרידה. ילד שמח לקבל את היצירה שלו כמזכרת. חוויית הבניה בחול משחררת אותו לו לשעה מהיותו ילד מאושפז בבית החולים. הוא ילד משחק יוצר ויש לו סיפוק ממה שבנה.
מוטיב בית החולים
ילדים רבים בונים את בית החולים, הם ערים למציאות הטיפולית בה הם נמצאים אך בבניה בחול כמו בחלום לא הכל רציונאלי ונוסף הבט אישי של הילד על מה החוויה האישפוזית עבורו באותה עת. לפעמים המקום מאוד בודד וריק לפעמים עמוס, לא אחת מטיילות שם חיות ודמויות מעט מפחידות, לפעמים זה חלק מהבית, לפעמים יש דמויות מבוגרות ליד הילד החולה ולפעמים הילד בודד.
מוטיב ציפור בכלוב
ילד בבית החולים במחלקה האונקולוגית אינו חופשי כמו ילד בריא הוא יכול לפעמים לחוש כמו ציפור בכלוב, הוא קשור לצינור אינפוזיה ולעמוד, קשור לפרוטוקול, הוא לא חופשי ללכת לבית ספר, לחבר, או למגרש משחקים. ילדים רבים מכניסים מיניאטורה של ציפור בכלוב.
הכלוב גם מגן כמו שהטיפול בעיקרו מגן על חיי הילד. ציפור בכלוב אין לה תנופה של ציפור שעפה מעץ לעץ. כשילד שם מיניאטורה כזו הוא אומר לו ולי אני לא ממש חופשי אם כי אני מטופל.
מניטורה של צפור בכלוב יכולה לסמל את ה- Devouring Mother , אם חונקת ולא משחררת, לפי אריך נוימן.
מוטיב דמויות שרועות על חול
לפעמים הילדים בבניה בחול מבטאים את החוויה כפי שהיא, חוסר אנרגיה חולשה ילדים בונים אנשים או בעלי חיים שוכבים על החול אולי הם חלשים, אולי נחים, בוודאי לא מחוברים לאנרגיה הטבעית שלהם.
מוטיב הטראומה
החול הוא כמו אמא אדמה, כמו במת תיאטרון עליה עולים מחזות שונים, לפעמים עולה טראומה.
בואו נתבונן בבניה בחול של ציפורה ז"ל שבנתה עיר ובה רחוב בו נוסעות מכוניות, בצידיו בתים ואנשים. היא אומרת: "יש כאן בית שנשרף האם והילדה נכנסות לבית ועוד מעט יגיעו מכבי אש".
בואו נתבונן בבניה בחול של רפאל ז"ל, היה לו גידול מוחי אלים שבהדרגה פגע בתפקודו. ביום הבנייה בחול היה לו קשה ללכת ויד שמאל כבר לא פעלה. הוא נפרד מאביו ובנה בחול. בבניה שלו יש ים ובתוכו ילד טובע על שפת הים נמצא גבר גדול וחזק נראה כחייל רומאי יש גם נמר שרוצה להרוג את הילד. "ועכשיו", אומר "תבוא ההצלה, איפה ההצלה?" ההצלה היא מכונית אמבולנס שנכנסת למשחק "והוא יבוא להציל את הילד", רפאל מסביר לי. הוא שותק ואחר כך אומר: "האיש רוצה להרוג את הילד". אני שואלת: "למה?" הוא אומר: "כי הוא כועס עליו", "ולמה כועס?", אני שואלת, "לא יודעים" הוא משיב. הילד מעלה בארגז החול את ארכיטיפ האב הנורא שפוגע והורס ומניעיו אינם מובנים. זה היה מאד מרגש, אולי חש שאני הבנתי כמה הוא פוחד, הייתה לו אפשרות לבטא תחושה כבדה במקום מכיל, לפי הבנתי. הבנייה בחול לקחה אותי לשירו של יהודה עמיחי:
אלוהים מרחם על ילדי הגן:
"אלוהים מרחם על ילדי הגן,
פחות מזה על ילדי בית הספר.
ועל הגדולים לא ירחם עוד,
ישאירם לבדם,
ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע
בחול הלוהט,
כדי להגיע לתחנת האיסוף
והם שותתי דם.
אולי על האוהבים- באמת
יתן רחמים ויחוס ויצל
כאילן על הישן בספסל
שבשדרה הציבורית.
אולי להם גם אנחנו נוציא
את מטבעות החסד האחרונות
שהורישה לנו אמא,
כדי שאושרם יגן עלינו
עכשיו ובימים האחרים."
אביא את עבודתה של נעה ז"ל ילדה צעירה שחלתה ונפטרה במחלקה. בעבודתה היה עיסוק סימבולי במוות שבסופו של דבר אסף אותה אליו. היא אהבה לבוא לחדרי ולבנות בחול. לפעמים בנתה לה ארגז חול משל עצמה, קערית -מטבח או קופסת נעליים. כשהייתה מאוד חולה ושכבה במיטה ביקשה אותי שאביא את קופסת הנעליים עם החול למיטתה עם הדמויות עמן עבדה, והיא בנתה בחול ואני והאם לידה.
המשחק עם מיניאטורה של ילדה מחוץ לחול ובתוך החול, נוכחת ונעלמת, יכול לבטא תפיסה של הפיכות המוות המתאימה לילדים צעירים.
אביא עבודה של יהודית ז"ל, היא בונה סביבת מגורים בחזית שני בתים יש איש בכניסה לאחד הבתים, מאחור בית נוסף וילדה יושבת בפתחו, יש פרחים, ציפורים חופשיות, ושני זוגות חתן וכלה. יש סולם שניצב בחלק הימני, ילדה צעירה טיפסה עד השלב העליון מתבוננת מתוך פרספקטיבה בעולם חיובי שנבנה בארגז החול. ההכפלה של הזוג הנשוי יכול להצביע על צורך רב בהוריה עליהם יכולה הייתה להישען לאורך תקופת הטיפול.
בתקופה מאוחרת יותר כשמצבה הרפואי הוחמר, הגיעה לחדרי ובנתה בחול. בבניה אפשר לראות בית ובפתחו ילדה, צפור בכלוב סגור וצפור בכלוב פתוח, פרפר שאורך חייו קצר, ילדה מגובסת בעגלה עם האם, בצד ימין אם נושאת תינוק, אספקט חיובי של דמות האם, מאחור שתי גורילות שחורות וטיגריס, מפחיד במקום הזה, הסולם שהופיע בארגז קודם נמצא במקום דומה, אפשר לראות ילדה מטפסת עליו היא מצליחה לטפס רק על חלק מהשלבים, מפנה גבה לבונה בחול ומתבוננת בטיגריס, זו ההתפתחות בספור. לפי אריך נוימן, טיגריס מסמל את האם הנוראה. ואני חושבת לעצמי, אולי היא רוצה לצאת מהמקום הזה, כמו הציפור שיכולה לעוף מהקן הפתוח. מספיק לה.
מוטיב המכשפה
דברתי בראשית דברי על ארכיטיפ האם הגדולה, תפקיד האם לשמור על הילד לשמור על החיים, אמא טבע מולידה, מזינה, עוזרת לילד בכל תהליך הגדילה וההתפתחות זו האם עם הפן החיובי, ישנה אם אחרת, מכשפה שמאיימת על הקיום של הילד, שמגדלת בתוכו תאים סרטניים שחוסמים את ההתפתחות, ילדים משתמשים במיניאטורה מכשפה כדי להעלות את המפגש עם האם השלילית וההרסנית. אריך נוימן אומר שמכשפה מסמלת את האם הנוראית: The Terrible Mother, המופיעה במיתוס באגדות ובביעותי לילה.
מרי לואיז פון פרנץ (1915) אומרת שמכשפה מחזיקה איכות של טרנספורמציה, מחוללת שינויים באמצעות כישוף. גם הילדים החולים חווים טרנספורמציה בגופם ובנפשם במהלך תהליך הריפוי. כשילד שם מיניאטורה של מכשפה הוא אומר: אני משתנה וקשה לי עם זה או אני פוחד מהשינויים המתרחשים בגופי.
מוטיב המלחמה
בנים בונים בחול מלחמות בין אויבים, הם מזדהים עם אחד הצדדים ותוקפים עם כל העוצמה והכוחות את הצד האחר שיהיה מובס בסופו של דבר. מלחמות ומשחק דמיוני במלחמה הוא חלק נורמטיבי של בנים באשר הם.
אריקסון במחקרו מצא שמלחמות הן עניין של בנים. וכאן, על מה הם נלחמים? אולי עצם הלחימה מחברת אותם לאנרגיה ולתחושת עוצמה, קומפנסטורית לחולשה שחווים אולי יש ביטוי לכעס על מה שארע להם, בכל זאת חייהם השתנו ללא הכר ואין את מי להאשים, ההורים מיטיבים והצוות גם, צריך לכעוס על משהו, הם כועסים על האויב, ואולי הם מנסים באופן סימבולי להכריע את המחלה המקוננת בגופם הצעיר.
סוף הטיפול (הילד הנורמאטיבי)
ילדים שהבריאו מהמחלה, בונים תמונות של חופש בהן מופיע עולם ילדי נורמטיבי למשל משחק כדורגל שיש בו תחרות, השתייכות לקבוצת השווים, תנועה במרחב, חלק מהעולם אליו ישובו בתום טיפול מוצלח בו זוכים רוב רובם של הילדים.
ילדים חוזרים באופן טבעי למשחקי דמיון המאפיינים את בני הגיל לדוגמא, בנים צעירים אוהבים לשחק במכוניות ולהתחבר לאנרגיה של האופנועים.
חזרה לגן הילדים. במרכז התמונה מופיעה גננת וילדים צעירים יחסית לגיל הבונה בחול. ילד השב לחיי השגרה לאחר טיפול רפואי מוצלח הוא במצב רגרסיבי בתחילת הדרך, בהדרגה מתחזק ובונה כוחות אגו שמאפשרים לו לתפקד כילד בוגר כפי גילו. לתמר הייתה גננת שכל בוקר כשקראה את שמות הילדים אמרה: תמר היום הגיעה או תמר היום בבית החולים, כשתמר שבה לגן נשמר לה המקום שלה, הגננת נתנה לה דובון קטן שלווה אותה לכל הטיפולים, היא אהבה את הגננת ובאחת הפעמים, בנתה את הגן עם הגננת האהובה עליה.
דברי סכום
העבודה ב- ,Sandplay מאפשרת לילדים המטופלים ביחידה להמטו- אונקולוגיה לבטא חוויות לא מודעות בצורה סימבולית במרחב חופשי ומוגן בנוכחות מטפל שמוכן להיות עמם נוכח שקט ומורגש, זו כמו תחנה שבה אפשר למלא שוב את הנפש באנרגיה חיובית עם חיות. אני חושבת שלפעמים אין לילדים אוצר מלים עשיר דיו כדי לבטא את החוויות שעוברים ובבניה בחול יכולים לבטא חוויות בצורה סימבולית כפי שהראיתי כאן.
זה ספור של פרידה, פרויד אמר שבכול פרידה יש טעם של מוות והמוות הוא אם כל הפרידות.
עבדתי במשך 10 שנים ביחידה להמטו- אונקולוגיה ילדים. לקראת פרידה עברתי על צילומי בניה בחול של מטופלים שעבדו עמי בחדר, במרחב חופשי ומוגן. מתוך האוסף הגדול בניתי את ההרצאה וכך נפרדתי מצוות המחלקה.
הילדים המאובחנים כחולים במחלת הסרטן, נפרדים מדימוי גוף בריא, הם נפרדים לתקופת הטיפול מילדות נורמטיבית, מלימוד ומשחק עם קבוצת השווים, בסופו של הטיפול רובם שווים למסלול החיים השגרתי, אולם חרדה עולה לקראת כל בדיקת מעקב בבית החולים. חלקם כפי שתיארתי, נפרדים מהחיים בגיל כה צעיר.
אני רוצה להקדיש את ההרצאה לחברתי הטובה ביותר מבית הספר התיכון ועד חיי הבוגרים פנינה גינזבורג ז"ל.
היא חלתה במחלת הסרטן והתמודדה באצילות האופיינית לה עד שהמחלה הביסה אותה ואני נפרדתי ממנה.
היא חסרה לי.
ביבליוגרפיה:
- ג'ואל רייס מנוחין. משחק בחול על פי תורת יונג: שיטת הטיפול המופלאה. (תרגום: יערה גיל, עריכת תרגום: גאולה גרוסמן) , הוצאת אח"י, קרית ביאליק, 1993.
- יהודה עמיחי. שירים, כרך א', הוצאת שוקן, ירושלים תל אביב, 2002, עמ': 15.
- Biedermann Hans. Dictionary of Symbolism, cultural icons and the meanings behind them (Translated by James Hulbert), A Meridian Book, New York, New York. 1992.
- Key Broadway and Barbara McCord. Sandplay- Silent Workshop of the Psyche, Routledge, London,1999.
- Von Franz Marie. The Psychological Meaning of Redemption Motifs in Fairytales, Inner City Books, Zurich, Switzerland, 1956, Lecture 1, pp: 7-10.
- Kalf Dora M.. Sandplay, A Psychotherapeutic Approach to the Psyche, Sigo Press, Boston, Massachusetts. Printed in Korea 1980.
- Neumann Erich. The Great Mother, An analysis of the archetype (Translated by Ralph Manheim), Bollingen Series, Princeton University Press, Princeton, N.Y. 1963. The Central Symbolism of the Feminine, pp: 48.
- Stewart Louis H.. Sandplay Studies, Origins, Theory and Practice. Contributing Authors: Katherine Bradway, Karen A. Signell, Geraldine H. Spare, Charles T. Stewart, Louise H. Stewart, Clare Thompson. Sigo Press, Boston, Massachusetts, printed in Korea, 1990, pp: 21-38.