"אבני דרך": תחנות במסלול חיים מקצועיים
היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהדסה ביה"ח הדסה עין כרם 20.3.2025
- משהו אישי – לילך ופועלה בתחום
את לילך המנוחה הכרתי בשלהי שנות ה- 80, נדמה לי שהייתי מחזור או שניים מעליה בלימודי המ.א בפסיכולוגיה קלינית בעברית. שנינו עבדנו כמתרגלים בקורס שפרופ' שנן ז"ל לימד בביה"ס לרפואה פה בהדסה. ובהמשך דרכנו שבו והצטלבו בעת שעבדנו כמתרגלים אצל ד"ר חגית בנזימן היקרה (תיבדל לחיים ארוכים) בפסיכודיאגנוסטיקה במ.א הקליני בעברית, בהתמחות הקלינית בביה"ח איתנים, ומסלול ההכשרה לאנלטיקאי יונגיאני. ובהמשך כל אחד מאיתנו פנה למסלול מקצועי אחר, לילך העמיקה והתמחתה בשיטת אייכה, ובגישה הטיפולית בילדים שעברו טראומה מאסיבית (CPP).
הקשר בינינו התמיד ועמד במבחן הזמן. נהגנו להיפגש אחת לשבועיים, לאורך שנים במסגרת שיצרנו: 'הדרכת עמיתים', פגישות בהן ראיתי את לילך משלבת בטיפול במטופליה בין האסכולות בהן התמחתה. מעל לכל זה, תמיד עמדה המחויבות והנאמנות למטופליה, החשיבה האנליטית הבהירה, והמקצועיות.
מאז חלתה בקורונה הייתי עד להידרדרות בבריאותה, לכאב ולסבל שעברה, למאמציה להשתקם…אלא שכוחותיה הלכו והתדלדלו, והכאב הפיסי והנפשי הפכו לחלק בלתי נפרד מחייה… עד שלא יכלה יותר
תמיד, גם במצבים היותר קשים שעברה, לילך המשיכה לדאוג ולפעול ככל יכולתה לטובת ילדיה עמוס וגבי, בן זוגה אודי היקר, אמה ,ליאת אחותה וליאור אחיה.
להערכתי לילך הייתה פסיכולוגית קלינית מהשורה הראשונה. היא טיפלה במסירות ובהתמדה במטופליה, והדריכה דורות של אנשי מקצוע, שרבים מהם ידעו להעריך ולהכיר תודה על מה שהעניקה להם.
לילך הייתה עבורי חברה נאמנה, חכמה, חריפה, קשובה ומפרגנת.
לילך אהבה ילדים! זו גם הייתה הבחירה המקצועית שלה. ומשהדס ואודי פנו אלי להרצות ביום העיון לזכרה, כמובן ששמחתי ונעניתי בחיוב ולא בדיוק ידעת על מה ארצה. לאט לאט התגבשה בי המחשבה לדבר על חלומות ילדים בגישה האנליטית. זה נראה היה לי כחיבור מתאים בין אהבתה של לילך לילדים, התחום בו עסקה כפסיכולוגית קלינית, החלומות בהן דנו בפגישות ה'דרכת העמיתים' שקיימנו, היחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהדסה בה עבדה שנים רבות, והתעניינותה בגישה היונגיאנית, בגישת ה- CPP ובגישת אייכה. חשבתי שהנושא יכול לעניין ולתרום במשהו לחברי הצוות במחלקה וגם אני אלמד…
אלא שאין לי הרבה ניסיון בטיפול כפסיכולוג בילדים. פניתי ונעזרתי בעמיתותי ד"ר אסתי גלילי ויסטוב ואהובה יבין ארנון, שסייעו לי להגיע למאמרים ולספרים רלוונטיים בנושא, ונתנו לי בנדיבות רבה חלומות, שחלק מהם אציג. תודה!
- חלומות ילדים
יונג, המייסד של הפסיכולוגיה האנליטית, פותח את הסמינר שהעביר בין השנים 1936-1940 בציריך על חלומות ילדים [1], בדיבור על החלום כתופעה טבעית שאינה נובעת מכוונה מיוחדת. הוא מדגיש כי החלום אינו ניתן להסבר באמצעות פסיכולוגיה המבוססת על המודעות בלבד, אלא יש לראות בו תופעה טבעית בלתי מכוונת, כמו כל תופעה אחרת בטבע.
כמי שמצדד בגישה הטלאולוגית, יונג מתמקד במשמעות ובמטרה של תופעות פסיכולוגיות, כולל חלומות. הוא ראה בחלומות כלי חשוב בתהליך האינדיבידואציה; החיפוש אחר שלמות בתוך נפש האדם, ומימוש הפוטנציאל הפנימי שלו. לפי יונג, החלומות מכילים סמלים ותכנים שמכוונים את האדם לקראת מטרה מסוימת, גם אם אינה מודעת, לקראת התפתחות אישית וצמיחה נפשית. החלומות משמשים ככלי לגילוי עצמי ולהבנה עמוקה יותר של הנפש, ובכך הם תורמים לתהליך האינדיבידואציה.
יונג סבר שתהליך האינדיבידואציה חשוב יותר במחצית השנייה של החיים, לאחר שהאדם השלים משימות כמו הסתגלות, בניית משפחה וקריירה. מייקל פורדהם הרחיב את רעיונותיו של יונג וטען שגם ילדים עוברים תהליך אינדיבידואציה. בהתבסס על רעיונותיו (המאוחרים) של יונג שהעצמי הוא הארכיטיפ המרכזי. פורדהם טען שזהות האגו קיימת גם בגיל צעיר והילד מתפקד כפרט אמיתי בתוך יחסי הורה-ילד. ייצוגי העצמי, אף שאינם שלמים בנפרד, יוצרים יחד תמונה שלמה של העצמי [2].
חשיבות ההתפתחות הפסיכולוגית המתמשכת של היחיד היא מרכזית, ובמקרה של הילד, המטרה היא להגיע לבגרות ולשם כך יש להשאיר את ההשלכות (המופיעות בחלום) שלמות, ולפתח את כוחות האגו הדרושים כדי לשרוד בעולם, ולאפשר להורים, ככל שניתן, לטפל בבעיותיהם הפסיכולוגיות כדי שלא יכבידו על הילד.
על-פי יונג, "חלומות נועדו לשחזר את האיזון הפסיכולוגי שלנו על ידי יצירת תוכן חלומי שמחזיר בעדינות את שיווי המשקל הנפשי שלנו ] [3] "קומפנסציה]. בעבודה עם מבוגרים, פירוש חלומות נועד לגלות את הקומפלקסים ואת מה שהלא-מודע אומר על הקומפלקסים. כלומר, החלום מייצג את האופן שבו היחיד מתמודד עם הקומפלקסים, הוא מייצג את מה שהלא-מודע עושה עם הקומפלקס וכיצד הוא מנסה לפתור את הדילמה [4]. יונג חשב שהחלום מכיל משהו לא ידוע במהותו, שצץ באופן יצירתי מהלא-מודע ויש לבחון אותו באופן אובייקטיבי ככל האפשר עבור אותו פרט.
להשקפתו, בעבודה על חלומות של מבוגרים וילדים כאחת, חשוב ללמוד סדרת חלומות ולא רק חלום בודד כדי להבין את המסר שלהם. במקום להתמקד בסדר הכרונולוגי שבו החלומות נחלמים, הוא ממליץ לבחון את התוכן והסמלים החוזרים בהם. כך ניתן לזהות דפוסים ומסרים עמוקים יותר שמגיעים מהלא- מודע [5].
אם נתמקד בעבודה עם חלומות של ילדים. יונג טען שמשימת הילדות היא להסתגל לסביבה בה הילד חי, למציאות, ולכן בעת פירוש חלומות של ילדים יש לנקוט בגישה שונה מזו של פירוש חלומות מבוגרים. חומר החלום שואב מהלא-מודע האישי והקולקטיבי, ועבור המבוגר פירוש החלום מוביל למודעות רבה יותר, אך עבור הילד סביר להניח שזה יוביל למודעות עצמית רבה יותר או לדגש גדול מדי על צד הפנטזיה של חיי הנפש [6]. לילד חייב להיות איזון של פנטזיה כפי שנראית בסרטים, במיתוס באגדות/סיפורים עם חיי המציאות. לפיכך, החלום מראה את הבעיות שניתן לשקול בעזרה לילד, למרות שבדרך כלל אינן נחשבות לשיקול דעתו המודע, מכיוון שלרוב האחריות עליהן אינה של הילד. חלום הילד מציג את הבעיה, כך שניתן לבחון אותה, אך לא בהכרח לפרשה.
לטענתו ילדים משתמשים בשפה סימבולית באופן טבעי כדי לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. זו שפה המבוססת על חוויות מוחשיות ודמיון עשיר. ילד שחולם על כלב שמדבר איתו ומסביר לו כיצד להתמודד עם הפחדים, יונג יתייחס לכך כביטוי לכוחות פנימיים של הילד, שלעיתים קרובות פועלים באופן לא מודע. הכלב יכול לייצג אינסטינקטים בסיסיים, נאמנות וקשר, הגנה ובטחון, סוג של מורה, או מדריך פנימי, המעניק לילד עצות כיצד להתמודד עם הקשיים, סמל לחבר טוב, מלווה נאמן שיכול מאד לעזור להתמודד עם הבדידות וכדומה.
חלומות ילדים עשירים בסמלים ארכיטיפיים, שמייצגים את הלא-מודע הקולקטיבי באופן ישיר ובלתי אמצעי. סמלים אלו יכולים לכלול דמויות כמו האם הגדולה, הגיבור והצל, ועשויים להגיע מעבר לעולם המיידי והאישי של הילד.
יונג מייחס לסמלים המופיעים בחלומות כבעלי כוח טרנספורמטיבי, מכיוון שהם משמשים כגשר בין המודע ללא-מודע. סמלים אלו יכולים לחשוף תכנים נסתרים בנפש ולעודד תהליכי צמיחה והתפתחות אישית [7]. למשל, ילד שחולם על עצמו כנסיך או נסיכה עשוי לבטא את ארכיטיפ האנימוס או האנימה בנפשו, את השאיפות והתקוות שלו, כמו גם את הדימוי העצמי שלו. מזווית אחרת יונג יראה בכך גם ביטוי לארכיטיפ הגיבור או הגיבורה, שמסמל את המסע הפנימי של הילד לגילוי עצמי.
ליונג יש ביקרות על מתודת האסוציאציות החופשית שפרויד פיתח לפיענוח החלום. לטענתו זו מתודה שמובילה מדימוי החלום לנתיב צדדי של קומפלקס אישי כלשהו שתפס את תשומת ליבו של המטופל. לילדים אין יכולת לתהליך של האסוציאציות החופשיות משום שלא פעם, לטענת יונג, ילדים מפחדים ואינם רוצים לדבר על חלומותיהם, מכיוון שהם חיים קרוב מדי ללא מודע, האגו שלהם פשוט מפחד להיבלע על ידי הלא מודע הקולקטיבי. ככל שהילדים קטנים יותר, כך הגבול חדיר יותר. בערך בגיל שבע [שלב האופרציות הקונקרטיות בשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה [8]] תפישת המציאות משתנה והילד מגיב למה אמיתי ומה לא, מה שמאפשר לו להבין שחלומות הם ביטוי של מחשבות, רגשות ופנטזיות, ולא מציאות, כמו מבוגר [9]. הורה יוכל להבחין בהבדל כחלק ממכלול התבגרותו של הילד.
"הלא מודע הקולקטיבי הוא בעיה שכמעט ואינה נכנסת לעבודה מעשית עם ילדים" [10]. כלומר, כשעובדים עם ילדים, מתמקדים יותר בנושאים אישיים ולא בתכנים קולקטיביים. יונג יעץ למחנכים ולמטפלים לספר לילד משהו על הדימוי בחלום, כדי לעזור לילד להתמודד עם המצב, אך להימנע מפרשנות ומעיסוק ב"פרטים פסיכולוגיים" [11], או מלהעמיק "יותר מדי בלא מודע" [12]. אזהרתו של יונג מפני פירוש חלומות ילדים נבעה מתצפיותיו שהסתגלות הילד לסביבה אפשרית רק לאחר הסרת תשומת הלב מחלומות ופנטזיות ארכיטיפיות. הוא מסביר זאת בכך שהילד "עדיין קרוב לעולם שממנו הוא זה עתה יצא: מצב של חוסר מודעות עמוק", [שם] ו"אם תכנים אלה יישארו מודעים זמן רב מדי, הפרט מאוים בחוסר יכולת להסתגלות; הוא רדוף כמיהה מתמדת להישאר עם, או לחזור לחזון המקורי [של המצב הפסיכולוגי של תחילת הילדות]".[שם] יונג טען שמשימת הילדות לנתק את הקשר עם הלא-מודע הקדמוני כדי שהילד יסתגל לסביבה. כישלון בהשגת זאת עלול להוביל ל'מוות מוקדם'.
משום שהאסוציאציות של ילדים נוטות להיות יותר אישיות וקשורות ישירות לחוויותיהם ולרגשותיהם המיידיים, יש להבין את החלומות הללו בגישה אובייקטיבית יותר. גישה זו מאפשרת להפריד בין החוויות האישיות של הילד לבין המשמעות הרחבה יותר של החלום, וכך להגיע להבנה עמוקה יותר של התכנים והמסרים שמופיעים בחלומותיהם. לדבריו, יש להסתפק בזיהו הסמלים בהקשר הפסיכולוגי הרחב שלהם, וכך למצוא את דרכנו אל תוך הפסיכולוגיה של החולם [13].
- לדוגמא חלום I: חלום של ילדה בת 6 על הקשת בענן [14]
"הייתה קשת יפה, שעולה ממש מולי. טיפסתי עליה עד שהגעתי לגן עדן. משם קראתי לחברתי מריאטה שגם היא תעלה. אבל היא היססה כל כך הרבה זמן עד שהקשת התפוררה ונפלתי."
פרשנות:
המקום מראה אירוע טבעי: הייתה קשת יפה, שעולה ממש מול הילדה.
האקספוזיציה מציינת את האירוע: הילדה מטפסת על הקשת עד שהיא מגיעה לגן עדן.
הפריפטיה, או השינוי, קורה באמצעות קריאתה לחברתה מריאטה לבוא גם היא. אבל היא מהססת לבוא, והליזיס מגיע: הקשת מתפוררת, והילדה נופלת ארצה.
תוך שימוש במתודולוגיה של אמפליפיקציה ופרשנויות הנשענות על מקורות מגוונים כמו גם על פרשנויות ותגובות של משתתפי סמינר 'חלומות ילדים' לחלום, יונג מבין ומפרש את החלום כדלהלן:
הקשת בענן כסמל המקשר בין שמים וארץ, בין רוח לחומר, ומסמלת הרמוניה. הוא מתייחס לפרשנויות עממיות שונות של הקשת, כמו הקשת כסמל לשלום בתנ"ך, או כגשר שעליו הולכים הצדיקים ביום הדין לפי ההשקפה הנוצרית. יונג מדגיש שהקשת היא גשר נפלא אך מתנודד, שמוביל לטירה [גן עדן – ר.י] באוויר ומשם לקרקע, ומסמל את החיבור בין עולמות שונים.
בחלום, הקשת מסמלת את החיבור בין עולם הפנטזיה של הילדה למציאות, המיוצגת על ידי מריאטה. יונג מציין שהילדה מנסה למשוך את מריאטה לעולם הפנטזיה שלה, אך הפיצול בין הפנטזיה למציאות גורם לנפילה. הוא מסכם שהחלום משקף את המתח בין עולם הפנטזיה של הילדה למציאות, מתח טיפוסי לגיל זה.
בהמשך יונג מתמקד בפירוש החלום של הילדה בת השש על הקשת בהקשר של חזרה למציאות. הוא מציין שהפיצול בין עולם הפנטזיה למציאות מבוטל על ידי הלא מודע, כאשר מריאטה, המייצגת את המציאות, מהססת ללכת בעקבות הילדה לעולם האשליה, והילדה נופלת חזרה לארץ.
יונג מדגיש שהחלום יכול לשמש כפיצוי על סביבה מפוכחת מדי או על צרות פנימיות של הילדה. הוא רואה בחלום זה דוגמה למצב טיפוסי של ילדים רבים, במיוחד אלה עם נטייה אינטואיטיבית, שחווים מתחים בין עולם הפנטזיה למציאות ומחפשים פריקה באמצעות חלומות.
יונג מציין שהקשת בחלום מסמלת את החיבור בין שמים וארץ, ומריאטה מייצגת את הצל, הדמות הנחותה הקשורה לאדמה. הוא מסביר שהצל הוא האנשה של מה שעוקב אחרינו ושוכב בצל התודעה, ומסמל את הקשר לאדמה.
יונג מסכם שההליכה על גשר הקשת לא מצביעה על רגרסיה, אלא על התפתחות אישיות. הוא מדגיש שהחלום משקף את המתח בין עולם הפנטזיה למציאות, תופעה נורמלית ואופיינית לגיל זה, כאשר ילדים מתחילים להסתגל לעולם ולפתח תודעה.
בהמשך, יונג מתמקד בסכנת הפיצול שמתרחשת כאשר הילדה מתרוממת מהחושך לאור, אך חלק מהאישיות שלה נשאר בצל. הוא מציין שהעלייה היא סוג של אשליה שלא ניתן לשמור עליה זמן רב, והילדים נופלים לעתים קרובות תחת שליטת הפנטזיה ולא משיגים את מה שהם באמת צריכים.
יונג מסביר שהחלום מבקש לעצור את התהליך הזה באמצעות נפילתה של הילדה ארצה, חזרה למציאות. הוא מדגיש שהחלום שואף לשמור על התודעה והצל יחד, ולמנוע פיצול בין יומרנות לפרימיטיביות.
יונג מסכם שהחלום מתאר את המצב הטיפוסי של ילד שמתחיל להסתגל לעולם ולפתח תודעה, אך גם מתמודד עם סכנת הפיצול בין תודעה לעולם הפנטזיה. הוא מדגיש שהחלום שואף לשמור על התודעה והצל יחד ולמנוע אובדן מציאות.
אגב, בסמינרים שלו על חלומות ילדים [15], החלומות שנידונו הם חלומות של אנשים מבוגרים שנזכרים בחלומות ילדותם ולא נלקחו ישירות מהילדים, ומבחינה מתודולוגית זו בעיה. יונג מתמודד עם הבעיה באומרו שאמנם קשה לקבל אסוציאציות מהחולם המקורי. אך החלומות המוקדמים הללו הם בעלי חשיבות מיוחדת, שכן הם נובעים מעומק האישיות ולעיתים קרובות מייצגים מעין נבואות על גורל עתידי – חלומות פרוספקטיביים. [נדע רק בדיעבד – חלום הילדה] הוא ממליץ לחפש בזיכרון את החלום הראשון של החיים, ולשאול מכרים וחברים אם הם זוכרים את החלומות הראשונים שלהם, ולציין מה ידוע על חייהם המאוחרים יותר של החולמים ומשפחותיהם…[16]
בהשקפתו של יונג החלום הוא בעל שני שורשים, האחד בתכנים מודעים, רשמים מהיום הקודם, והשני בתכנים המתגבשים של הלא-מודע. לתכנים הלא מודעים יש "שתי קטגוריות: 1) התגבשות שמקורה בתכנים מודעים, ו-2) התגבשות הנובעת מתהליכים יצירתיים בלא מודע" [17]. בנוסף, עבור ילדים, אפשר להוסיף את הפוטנציאל לנשיאת קומפלקסים לא מודעים של ההורה/ים.
יונג הציע סכמה כללית לניתוח חלומות, המבוססת על המבנה הדרמטי של מחזות המסתורין היווניים. הסכמה כוללת את המקום, האקספוזיציה (הצגת בעיית החלום), הפריפטיה (שינוי הבעיה), וה-lysis (פתרון הבעיה). יונג טען שהסכמה רלוונטית גם לחלומות ילדים, אך במקרה של חלומות ללא lysis, הם עשויים לשקף את ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד. חלומות כאלה מצביעים על תהליכים פנימיים שעדיין לא הגיעו לפתרון, ומהווים חלק טבעי מהתפתחות הילד.
בהסתמך על הניסיון של עמיתי בטיפול בילדים צעירים, ומקריאה בספרות המקצועית למדתי, שילדים צעירים בטיפול מדווחים לעתים קרובות על דימוי חלום פשוט של פעולה או דימוי (למשל, "מפלצת עם מאות עיניים רדפה אחרי" או "נחש אדום התפוצץ!"), ללא המבנה הדרמטי המפורש או המשתמע המאפיין לעתים קרובות בחלומות של מבוגרים.
יונג עצמו לא רואה הכרח שחלום יתאים למודל המבני של פרשנות. הדרך המועדפת עליו לגשת לדימוי חלום היא להקיף אותו, לראות אותו מכל זווית אפשרית. חשוב לבסס את ההקשר שלו שכולל את החומר המצבי שבו החלום מוטמע, היסטוריה התפתחותית והמשפחתית, הרחבות של דימויי החלום עם אסוציאציות אישיות או ארכיטיפיות, נושאים המקשרים בין ההרחבות, המצב המודע של החולם וסדרת החלומות שבה החלום מתרחש.
אחת השיטות שיונג פיתח כדי להבהיר את משמעות החלום, היא האמפליפיקציה, מתודה המתבססת על הרחבת משמעות סמלי החלום באמצעות השוואה למיתוסים, אגדות וסמלים אוניברסליים אחרים. בשל האופי המיתי והסיפורי של דימויים בחלק מהחלומות, האמפליפיקצה מאפשרת לנו להבחין בקלות בנוכחותם של ארכיטיפים בילדות. כך, למשל, אנו מוצאים בחלומות דמויות הוריות, כמו גם ביטויים של ארכיטיפים כגון הצל, האנימוס, האנימה והעצמי, כבר בשלבים מוקדמים בחיים [18].
סוגיה נוספת שאני מבקש להתייחס אליה בקצרה, היא החשיבות של החלום בשלבי החיים השונים. אנחנו יודעים היום שתהליכי החלום מתחילים מוקדם מאד בחיים [19], וניתן לרשום קצבי REM במוח במהלך החיים התוך-רחמיים [20] . מאחר ואלה קשורים באופן הדוק לחלומות, ניתן להניח שקיים תהליך חלום פעיל כלשהו באותה תקופה. יונג מציין שהחשיבות של החלומות משתנה בהתאם לשלבי החיים, ומשקפת את ההתפתחות האישית והאתגרים שהאדם מתמודד איתם בכל שלב. בילדות ובהתבגרות עד (בערך) גיל 20, שלב בו האישיות מתפתחת, החלומות יכולים לשקף את השינויים והאתגרים שהאדם מתמודד איתם. לאחר גיל 20 החלומות מאבדים מחשיבותם, מאחר והאדם בדרך-כלל עסוק בבניית חייו הבוגרים, והחלומות פחות משפיעים על התפתחותו האישית. לאחר גיל 35 החלומות שבים ונושאים יותר ויותר משקל. זהו שלב שבו האדם עשוי להתמודד עם משברים אישיים, שאלות קיומיות, והתבוננות פנימית, והחלומות יכולים לשקף את התהליכים הללו [21].
לדעתו, חלומות ילדים הם כלי רב עוצמה להבנת הנפש הצעירה, הם משקפים את השלבים השונים בהתפתחות הילד כמו למשל התפתחות האגו, התמודדות עם קונפליקטים פנימיים וגיבוש זהות [22]. הקונפליקטים הפנימיים שיונג מתייחס אליהם יכולים לכלול מגוון רחב של נושאים, כמו פחדים, חרדות, רצונות לא מודעים והתמודדות עם שינויים בחיים. כך לדוגמה, ילד שחושש מנטישה עשוי לחלום שהוא אבוד או ננטש על ידי הוריו, מה שמשקף את חרדתו הפנימית ואת הצורך שלו בביטחון ובאהבה. דוגמה נוספת, ילד שחווה קונפליקט בין הרצון להיות עצמאי לבין הצורך בתמיכה מההורים, עשוי לחלום חלום שבו הוא (או ילד אחר) מתמודד עם דמות של גיבור או מפלצת יכול לשקף את המאבק הפנימי הזה.
חשוב לשוב ולומר שיונג מזהיר מפני פרשנות טכנית של חלומות ומדגיש כי הם תמיד אישיים ומתייחסים לחולם עצמו. לכן, יש לבדוק בקפידה את כל פרטי החלום ולקבל מהחולם את האסוציאציות וההקשרים שלו [23].
- דוגמאות לחלומות נוספים של ילדים
- נערה בת 14, חולת סרטן
רקע: ילדה בת 14, בכורה משלושה. כשהייתה בת 7-6 אביה חלה בסרטן ונפטר בתוך 3-4 חודשים. מאז מותו האם שמרה על המשפחה, עבדה ופרנסה והילדים היו לבד וגרו בבית שמתואר בחלום שאביא. החולמת הייתה תלמידה טובה ופעילה בתנועת הנוער.
המטפלת פגשה אותה, לבקשת האם והצוות הרפואי, לאחר שאובחנה עם סרטן בעצם הכתף, ועברה כימותרפיה אגרסיבית עם פרוגנוזה טובה. הנערה הייתה מאד מדוכאת. את החדר שלה צבעה בשחור, לא הייתה קומוניקטיבית, התקשתה לדבר על מה היא מרגישה וכמעט תמיד, בין טיפולי הכימותרפיה הייתה חולה. קשה היה לשמור על קצב אחיד של טיפולי כימותרפיה כמו גם על פגישות הפסיכותרפיה.
היא לא רצתה לדבר, לא רצתה לבנות בארגז חול, אבל הייתה מוכנה להביא חלומות.
חלום 1
[דוגמא לחלום אזהרה, חלום קומפנסטורי, עם מרכיב ארכיטיפי]
"יש איזה שהוא עמק ירוק עם ערפל, כנראה בלילה, גבעות, ומסביב לעמק מפוזרים בתים. ברחבה, בתוך העמק מסתובבים אנשים שאת כולם אני מכירה מתנועת הנוער, חלקם לבושים בחקי [מדגיש את עניין תנועת הנוער, וגם פועלים], ואני באחד הבתים עם חלון שמשקיף לעמק, עם חבר שלי, עושה ביבי-סיטר ועם מיטל, ידידה שלי. ואז אני רואה מישהי מתקרבת עם החבר שלה, אומרת לו שלום והיא נכנסת אלינו [סיטואציה חברתית נינוחה]. אנחנו מתיישבים ביחד ורואים טלוויזיה בניחותא.
אחרי שכולם נעלמו מהעמק, יש כנראה הרבה רוח, רוח מאד חזקה, כמעט סופה ופתאום מופיעה, משום מקום, מכשפה. [משבר בתוך הפסטורליה]. בגדיה בלויים, שערה אפור, מלוכלך, והיא מתקדמת לעבר הבית שלנו, איפה שאני עושה ביבי-סיטר. אני נבהלת, כולם הולכים לחדר של התינוק, כולם רגועים ואני נבהלת ונכנסת לפניקה ואני עוברת בכל הבית ונועלת וסוגרת את כל החלונות על סגר ובריח.
ואז אני הולכת לחדר בו כולם יושבים ומתיישבת. כולם יושבים מחובקים עם רגליים על המיטה, מקופלות, ואני נכנסת ביניהם. והם אומרים: יהיה בסדר. כולם רגועים. ואז המכשפה נכנסת הביתה והתעוררתי."
אסוציאציות: הבית שבו הייתי בחלום היה נראה [במבנה] כמו הבית של המכשפה מעמי ותמי; האח מאחור וגם הבית בפנים.
בשל קוצר היריעה לא נפרוס את מרכיבי הניתוח המבני של החלום, ולא נתייחס לפרטי הסימבוליקה של מרכיבי החלום. אומר רק שהמטפלת חשבה שהחלום מנבא את מותה הקרב של המטופלת, ולא משנה כמה תמיכה תהיה לה, המכשפה תגיע!
המטפלת, שאלה את עצמה מה המטרה של החלום? אפשר לחלום את מותך כדי להתכונן. אפשרות נוספת היא שהחלום, המכשפה, רוצה לטלטל אותה, במובן של כל מה שהיא עושה [סוגרת את הבית] לא עוזר, לא מספיק, לא מגן עליה.
היא חזרה למטופלת ושאלה האם יש משהו שאנחנו לא יודעים, כמו למשל את לא סוגרת את כל החלונות. ואז המטופלת ספרה שבאותה עת היה לה חבר [היא מתבגרת, מדובר בחבר ראשון!], שהיה מגיע לביתה והם היו מתנשקים ומתמזמזים, שעה שהייתה צריכה לשמור על סוג של סטריליות בין טיפולי הכימותרפיה, מה שלא עשתה ובעצם סיכנה את עצמה.
חלום 2.
נחלם אחרי 6 שבועות, זוכרת ממנו שתי תמונות.
"אני רואה טירה שחורה, מבנה מאד מוזר, טירה ענקית ענקית, שחורה, עשויה משיש לא מעובד, פראי, וזכוכית. ואני עומדת בחדר גבוה נורא, בגלימה שחורה ואני עם שיער שחור [באותה עת, בשל טיפולי הכימותרפיה, לא היה לה שיער]. עומדת בחדר עם קיר זכוכית, ומשקיפה למטה ויש חלל ענק בגובה של כמה מאות מטרים לפחות, ואני משקיפה למטה. [דרמה]
ואני רואה [מעבר לתהום] חדר ממול, ואני רואה את עצמי בחדר ממול, באותה תלבושת ושיער [מדובר בהכפלה]. ואני יוצאת מהחדר ממול ורצה ויוצאת מהטירה [כלומר דמות אחת קפואה ומשקיפה לתהום, והשנייה – וגם בעצם בחלום השני – היא רצה ויוצאת החוצה].
כל השטח ששייך לטירה שחור ואפל, וכשאני יוצאת מהשחור, הכל שמש ונחמד ואביב.
יוצאת למין סמטה שאני מכירה בעיר בה אני גרה, עם הרבה פרחים צהובים, הסמטה של 'טיפת חלב', הרחוב שממנו הלכתי לביה"ס היסודי."
פרשנות: מתוך המקום של המוות נחלצת ונולדת מחדש.
- חלום ראשון, תינוק לו היא עושה ביבי-סיטר, בצד המכשפה
- הרחוב אליו מגיעה בחלום השני, הוא הרחוב של טיפת חלב
- פרחים צהובים – צבע השמש, ייצוג של אור, שמחה ותקווה.
- מוטיב ההכפלה של דמותה, של האגו של החולמת, מדגיש את יכולתה לבחור
בהקשר זה מבקש לאזכר את יונג שאומר בסמינר על חלומות ילדים שהופעה כפולה של סמל מצביעה על הלא-מודע, מכיוון שלא ניתן להבחין בין שני סמלים זהים, ולכן לא ברור אם מדובר באחד או בשניים. מוטיב זה מופיע תמיד כאשר תכנים נפשיים עומדים להפוך למודעים. לכן, אנו נתקלים במוטיב של השניים כאשר מדובר בדמויות הנמצאות על הגבול בין שני עולמות .
מדובר ב'סדרת חלומות' שעוסקים בחיים ומוות של נערה חולת סרטן, מחלה שנאבקת על חייה' וחלומותיה שעולים מהלא-מודע, האישי והקולקטיבי, נחלץ לסייע; בחלום הראשון אזהרה, כל מה שהיא עושה לא יעיל כי המכשפה הגיעה. בחלום השני מצליחה לחלץ את עצמה.
- נערה בת 11
רקע: בת 11, בכורה, שני אחים קטנים, אינטליגנטית, רגישה יצירתית ואמביציוזית. ברקע המשפחה בנתה את ביתה בישוב בו הם גרים. סיפרה את החלום להוריה, ולאחד מהסבים, חבר שלי שסיפר לי את החלום. מציג את החלום והציור, לאחר שקיבלתי את אישורה לכך. היא ציירה את הציור כדי להדגים לאביה את הסיטואציה של החלום.
חלום
הצגה של הציור:
"אני באיזה מקום כזה שהכל לבן, שקשה לדעת איפה השמיים ואיפה הארץ, רק מהצל של המפגש בין הקיר לרצפה אפשר להבין. ויש מצלמה ומולה עומדת דמות, בלי תווי פנים, משהו עגול, לבושה באדום, ומתחתיה מין משהו גדול כמו קובייה של לגו, בצבע כתום. מאחוריה המון דמויות צבעוניות, שגם להם אין תווי פנים, פנים עגולות, שרואים את הצל שלהם על הקיר הלבן. והם עסוקים בלבנות בית. ועל הבית הנבנה עובדים אנשים, שגם הם עם פנים עגולות, ולא מצליחים להשלים את בניית הגג, משום שכל פעם ששמים את הרעפים בחלק בצד הימני של הגג הם נופלים."
אין אסוציאציות, אלא ציור.
הדמויות חסרות הפנים: עשויות לייצג היבטים לא מודעים, דחפים ורגשות שהחולמת מתקשה לזהות או לבטא, כפי שלא אחת אנחנו רואים בקרב מתבגרות צעירות.
בניית הבית, שמהדהדת את המציאות, את תהליך הבנייה של בית המשפחה, יכולה לסמל את התהליך של בניית הזהות או הצורך במקום בטוח ומוגן.
הגג החסר/נופל: ביטוי לחששות שהיו קיימים באותה עת במשפחה, שמה לא יצליחו להשלים את הבנייה. ברמה הסימבולית, הגג יכול לסמל הגנה, ביטחון, וגם קשר עם "השמיים" [רוחניות?]. הקושי בהשלמת הגג עשוי לסמל תחושת חוסר בטחון, חוסר יציבות ואולי גם פחד מהעתיד, או תחושה שמשהו חסר, לא שלם.
הצבעים: שלל צבעים ביניהם צבעים בהירים ושמחים, בצד צבעים כהים, מסמלים עולם ריגשי במנעד רחב, שמח ואופטימי עד לספקטרום הרגשי הכהה מפוחד, חרד…
ברמה עמוקה יותר, אפשר שהאמפליפיקציה של סיפור בבל המופיעה בספר בראשית [24] רלוונטית. בסיפור בבל האנושות מנסה להפיק לקחים מסיפור המבול, להתאחד ולבנות בית שיגיע ל'שמיים', כדי שאלוהים לא יכול למחות אותם מעל פני האדמה, כלומר ללכת גבוה אל מעבר ל'אנושי כל כך', להיות כאלוהים, לא לקבל את המגבלות הטבועות בנו כבני אנוש, ועל כך הם נענשים. בחלום המוצג הליזיס חסר, בשלב זה אין פתרון בחלום ואפשר שימצא פתרון כשימצא האיזון הנכון, בין הכוחות והאמביציות של הנערה שמושכים אותה ל'מעלה', לכוח הגרביטציה שמייצג את מגבלותינו כבני אנוש.
- יישום קליני וסיכום
נשאלת השאלה כיצד מטפלים בעלי אוריינטציה אנליטית יכולים להעשיר את הבנתנו בחלומות ילדים?
מהניסיון הקליני העשיר של עמיתי שמטפלים בילדים, מניסיוני האישי כאב וכסב ומקריאה בספרות המקצועית, למדתי שלעיתים ילדים מבקשים לשתף בחלום כמעין מסירת פיסת נפש טעונה, תוך ציפייה שהמטפל [או דמות משמעותית אחרת] יכיל אותה. במקרים אלו, ייתכן שהילד אינו מעוניין בהרחבה מילולית של החלום, כפי שתוארה על ידי יונג. עם זאת, ילדים רבים מגיבים בחיוב להרחבה לא מילולית, המתבצעת באמצעות ציור, פיסול או משחק [בארגז] חול . ביטוי פעיל זה של דימויי החלום, באמצעות חוויה יצירתית משותפת עם המטפל, מסייע לילד לעבד ולהתמיר את הרגשות וההשפעות הנלווים לחלום. בדרך זו, סמלי החלום יכולים להופיע מחדש ולהיחקר בתוך המרחב הטיפולי, תוך שימוש במגוון אמצעי ביטוי יצירתיים. יש לא מעט ראיות שילדים צעירים, בערך מגיל שבע [שלב האופרציות הקונקרטיות בשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה ] מסוגלים לתפוס את חלומותיהם כאירועים פנימיים מעוררי סקרנות.
בהרצאתי ניסתי להאיר טפח מעולמם הפנימי העשיר, המגוון והסימבולי של ילדים באמצעות התייחסות לחלומות ילדים. זה עולם שלילך המנוחה נמשכה אליו, התעניינה, התמחתה ועסקה בו, מזוויות שונות, במהלך כל שנות עבודתה כפסיכולוגית קלינית, וכאם!
[1] Jung, C.G. (2008). Children's Dreams. Notes. from the Seminar Given in 1936-1940. Princeton, NJ: Princeton University Press.
[2] Fordham, M. (1994). Children as Individuals. London: Free Association Books.
[3] Jung, C. G. (1960). General aspects of dream psychology. In H. Read, M. Fordham, G. Adler, & W. McGuire (Eds.), The collected works of C. G. Jung (Vol. 8, pp. 237-280). Princeton University Press
[4] Jung, C.G. (Trans. & Ed.). Children's Dreams. P. 381.
[5] Jung, C.G. (2008). Children's Dreams. Ch. 1.
[6] Wickes, F.G (1988). The Inner World of Childhood. Boston, MA: Sigo Press.
[7] Clift, W., & Clift, J. D. (2020). Symbols of transformation in dreams. In Encyclopedia of Psychology and Religion (pp. 2319-2322). Cham: Springer International Publishing.
[8] Jansen, J. (2011). Piaget’s Cognitive Development Theory. In: Goldstein, S., Naglieri, J.A. (eds) Encyclopedia of Child Behavior and Development. (pp. 1104-1106). Springer, Boston, MA. https://doi.org/10.1007/978-0-387-79061-9_2164
[9] Sándor, P., Szakadát, S., Kertész, K., & Bódizs, R. (2015). Content analysis of 4 to 8 year-old children's dream reports. Frontiers in Psychology, 6, 534.
[10] C.G. Jung, CW 17, '211. [chek]
11 C.G. Jung, Tavistock Lectures, 7he Symbolic Life. The Collected Works, Vol. 18, (Bollingen Series XX). Princeton, NJ: Princeton University Press, 1935. ' 204.
[13] C.G. Jung. (2008). Children's Dreams. P. 28.
[14] C.G. Jung, (2008). Children's Dreams. Ch. 3 pp. 124-135
[15] C.G. Jung. (2008). Children's Dreams. P. 1.
[16] C.G. Jung. (2008). Children's Dreams. P. 1-2.
[17] von Franz, M.-L. (1998). Dreams. P. 3. Shambhala Publications. Boston.
[18] Fordham, M. (1994). Children as Individuals. Ch. 3 p. 29.
[19] Davis, K. F., Parker, K. P., & Montgomery, G. L. (2004). Sleep in infants and young children: Part one: normal sleep. Journal of pediatric health care, 18(2), 65-71.
[20] Rimma, G., & Carotenuto, M. (2025). The Ontogenetic Development of Sleep from the Fetal Period through Adolescence: Functions and Electroencephalogram Characteristics. The Ontogenetic Development of Sleep from the Fetal Period through Adolescence: Functions and Electroencephalogram Characteristics | IntechOpen
[21] C.G. Jung. (2008). Children's Dreams. P. 2.
[22] C.G. Jung, (2008). Children's Dreams. Ch. 4.
[23] Jung, C.G. (1970c). The Symbolic Life. (Translator: R.F.C. Hull). 2nd ed. Bollingen Series XX. New York: Princeton University Press. (First published in 1957) (CW 18).
[24] בראשית, י"א, א-ט.